<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תרצ"ג</h1>
<h2>דף יג:</h2>
[ע"ז ע"א ע"א] אמ' אמימר משיכה בגוי קונה תדע דהני פרסאי כי משדרי פרדיש' להדדי לא הדרי בהו. נרא' לר' פרדישני כמו סבלונות שאדם שולח לחברו כדי שישלם לו חברו גמול ותשלומין כנגדו כדאמרי' אחר הדברי' האלה סנחריב ואמרי' האי דישנ' להאי פרדישנא כלומ' שר הגדול כחזקיה מוכן לתשלום רע כזה. וה"ק אמימר משיכה בגוי קונה תדע דהני פרסאי כי משדרי פרדישני להדדי לא הדרי בהו. אע"פ שאין חברו משלם לו בעין יפה כמו שעשה לו אינו חוזר בו. ש"מ דמשיכה קונה להם. שעדין כשמשך לא בא הגמול ליד המשלח דהגמול שהוא משלם לו הוו כמו מעות. ולהכי נקט כי האי לישנא. דאי משום מתנה מאי הוה ליה למיעבד איבעי ליה למיהדר ומאי ראייה היא למשיכה. ורב אשי דדחי לי' לאמימ' איתותב מדר' יוחנן. וטעמ' דר"י כדמפרש בבכורו' לעמיתך מעות קונות הא לגוי במשיכה. והילכת' כר"י. ואמימ' אית ליה משיכה בגוי קונה ולא מטעמ' דר"י אלא מסברא דנפשיה. מ"מ בין לאמימ' בין לר"י משיכה בגוי קונה בין הם מישר' בין ישראל מהם. ובבכורות פ"ק לא סלקא שמעתא הכי לפיכך טעו רבותינו לפסוק שם כרב אשי. אבל בפ' השוכר איתותב רב אשי. והא דאמרי' בפ"ק דקידושין אשכחן עבד עברי הנמכר לגוי הואיל וכל קניינו בכסף ה"פ דכל קניינו של גוי בכסף בעבד עברי דלית להו שטר לקנות בעבד עברי כדילפי' התם בנמכר לישר' דנקנה בשטר הילכך אם לא יקנה במה יקנה. אבל לישר' דקני בשטרא לא ליקני בכספא מידי דהוי אגט כריתות דשטר מועיל ולא כסף. אבל במטלטלי בעלמ' ודאי משיכה קונה ולא כסף כדפרישי'. ולפי' פי' רבותינו דכסף במטלטלי קני להו קשיא להו הא דאמרי' בע"ז. ותו מאי קא פריך אשכחן גוי דכל קניינו בכסף דהא כר' יוחנן ק"ל דאמ' בישר' דבר תורה מעות קונות. אלא בע"כ כי אמרי' אין לי אלא עבד עברי הנמכר לגוי הואיל וכל קניינו בכסף בקניין עבד עברי קא מיירי ולאפוקא שטרי דלא קני ביה בישר'. והא דאמרי' בשמעתא קמייתא דהשוכר גוי' לא קנייא במשיכה היינו טעמ' משום דהיא גופא נקנית ואינה מקנה גופה ע"י משיכה וביאתה הוא הכסף ונקנה גופה בכל מקום שהוא ל"ש לאיקני גוף יש' ול"ש לאקנויי דגופה דגוי לא מהניא משיכה אלא כסף דכת' מכסף מקנתו ול"ש הכי ול"ש הכי דתרוייהו מקנתו קרינא ביה. וא"נ מצי לתרוצי כדאמרי' בזונה גויה דלא בעי' משיכה רב חסדא דתרצה הכי לטעמיה דממילתא דרב חסדא דייק רבא בב"מ כריש לקיש. ואע"ג דאמר רב חסדא כדרך שתיקנו משיכה כו' מכלל דתקנתא היא סוגיא דשמעת' מהא כר"ל משני התם והכא. ורב נמי סבר כר"ל התם. הילכך משני הכי אליבייהו. ומשום הכי קאמ' ואי' אי' בזונה ישראלית כו' לשנויי אליבא דהלכתא וכר' יוחנן.
